כשהרמב"ם פגש את איינשטיין, האם לאלוהים הייתה אפשרות בחירה?
ד"ר מאיר בוזגלו, האוניברסיטה העברית בירושלים
14/11/2010

למידע נוסף על ההרצאה:
http://outreach.huji.ac.il/?cmd=lectu...

מתוך סדרת הרצאות מדוע תשע"א
סדרת הרצאות ביןתחומית לקהל הרחב בה טובי אנשי האקדמיה חולקים את מחקריהם החדשניים עם הקהל שוחר הדעת.

סדרת ההרצאות מאורגנת על ידי הרשות לקהילה ונוער
http://communityyouth.huji.ac.il/
הסרט הופק על ידי המרכז האוניברסיטאי למולטימדיה
http://multimedia.huji.ac.il/

תקציר ההרצאה:
האם אפשרי עולם עם חוקי טבע שונים משלנו? או בשפה תיאולוגית שעניינה את אינשטיין השפינוזיסט, האם הייתה לאל בחירה בבוראו את העולם?

שאלה זו נידונה כבר מימי הביניים בתפיסותיהם של הרמב"ם ואל גזאלי ונחשבה כאבן יסוד בעולם האמונה שתופס את האל כבעל רצון, בוחר ומעדיף. לכאורה, התשובה קלה. קל לדמיין עולם אחר משלנו, שיש בו אותם עצמים אך אלו מתנהגים בו אחרת. אך, יש מעבר לא תקף מאפשרות לדמיין לאפשרותו של עולם. ואכן, בפילוסופיה האנליטית בת זמננו מתברר יותר ויותר שהרבה עניינים הכרחיים: המים הם H2O מקובלת כטענה הכרחית, מטען האלקטרון הכרחי לאלקטרון, ולמעשה כל תכונות החלקיקים הכרחיות להם, ואם התכונות נקבעות על סמך אלו, אין לנו דרגת חופש בקביעת חוקי הטבע. עולם שיכיל את הדברים בעולם שלנו יהיו לו, לכאורה, אותם חוקי טבע. ואולם, שאלה זו מקבלת משמעות אחרת אחרי ההפרה של הסימטריה בין ימין ושמאל שהתגלתה בעולם החלקיקים האלמנטאריים.
אם מעבדים נכונה את המסקנות של הפרה זו, רואים שהרמב"ם ככל הנראה צדק. עולה מכאן הכללה מעניינת לקשר בין שבירת סימטריה לקיומה של מקריות בטבע.