כספורטאים ובכלל, אנו רוצים לדעת את מצבו הפיזיולוגי של הגוף. בגדול אנו רוצים לדעת האם הגוף מוכן לאימון עצים, לאימון קל או שהיום כדאי לתת לגוף מנוחה. אנו גם רוצים לדעת האם תוכנית האימונים אכן מותאמת לנו?
ישנם לו מעט מדדים שאיתם אנו יכולים לאמוד את מצבו הפיזיולוגי של הגוף, כמו: דופק, נשימה, צריכת חמצן, בדיקות דם בדיקות כימיות ועוד. אך בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מראים שהמדד החשוב ביותר המשקף נאמנה את מצבנו הפיזיולוגי ויכולת הגוף להתמודד עם עומס, הינו HRV HEART RATE VARIABILITY
אז מה זה בדיוק HRV? מה הוא מודד? ומה המשמעויות של מדד זה?
ובסוף אשתף אתכם באפליקציה שאתם יכולים להוריד ולהתחיל לעקוב אחר מדד ה HRV שלכם ולהיעזר בה בתכנון האימונים ובשיפור הביצועים
ובכן, עד לפני מספר עשורים התפיסה הרווחת הייתה שהלב פועם בקצה אחיד. לדוגמה, אם הדופק, מספר פעימות הלב בדקה הינו 60, אז המרווח בין פעימה לפעימה שווה, דהיינו, בכל שנייה פעימה אחת. לא נכון. המרווח בין פעימה לפעימה משתנה בהתאם למצבנו הפיזיולוגי. כמו 0.9 שנ 1.1שנ. HRV הינו מדד המודד את השוני בין פעימה לפעימה. ככל שהשוני גדול יותר זה מעיד על מצב פיזיולוגי בריא יותר שהגוף מוכן לפעילות וככל שהשוני קטן יותר זה מעיד על מצב פיזיולוגי ירוד ושהגוף זקוק למנוחה.
למעשה HRV מודד את פעילות מערכת העצבים האוטונומית השולטת ומווסתת את כל מרבית מערכות הגוף. מערכת העצבים האוטונומית מורכבת משתי מערכות – הסימפתטית וה: פארה סימפתטית
תפקיד מערכת העצבים הסימפתטית היא לדרוך את הגוף למקסימום פעילות, כמו במצבי סכנה. מערכת זו מציפה את הגוף בהורמון נוראפינפרין וגורמת לעלייה בדופק, קצב הנשימה, סוכר, במטבוליזם ועוד
תפקיד מערכת העצבים הפארה סימפתטי הוא בדיוק הפוך מרגיע, וגורם לשיקום, הזנה, בניה והתאוששות הגוף. כאשר המערכת הסימפתטית פעילה השנייה מושבתת וההיפך. האיזון בין שתי מערכות חשובות אלו הינו קריטי וסממן חשוב ביותר לבריאות וכושר הגוף.
היכולת, הגמישות, להגיב לשינויים בין מצב של עומס להרפיה, לעבור בין מערכת סימפתטית לפארה סימפתטית, הינו ביטוי לבריאות פיזית, רגשית ומנטאלית. זאת רואים היטב בקרב חיות, שנייה אחת במתקפה ותוך שניות חוזרות למנוחה. ניתן גם לראות זאת במחזור הנשימה, כשאנו שואפים, לוקחים אוויר פנימה, הדופק עולה מעט, וכשאנו נושפים, מוציאים אוויר, הדופק יורד מעט ביטוי לאיזון במערכת העצבים האוטונומית.
כמובן, בזמן ערות, כשאנו מתאמנים, פעילות המערכת הסימפתטית גבוה ובלילה, במנוחה, פעילות מערכת הפארה סימפתטית לוקחת פיקוד. באם פעילות מערכת העצבים הסימפתטית נשארת גבוהה, מדד ה HRV יהיה נמוך, וזה סימן שהגוף תשוש ואינו מוכן לאימון עצים ושיש צורך לנוח. זאת ניתן לראות בקרב חולים עם מחלות לב, דיכאון, תשישות ועוד מחלות כרוניות מדד ה HRV נמוך.
למעשה, מדד הHRV מודד את יכולת הגוף להתמודד עם לחץ, ועומס, וגמישות תפקודית – היכולת לעבור ממצב של סטרס למצב של מנוחה
היכולת להשתפר בכושר הגופני, בביצועים, תלויה באיזון בין אימון, ושיקום, בין הרס לבניה, בין מאמץ להתאוששות. ככל שמערכת העצבים מתנהלת מהמערכת הסימפתטית אם כתוצאה מעצימות אימונים, לחצים ומתח נפשי, אט אט מערכת העצבים מסגלת דפוס התנהלותי של סטרס, ומערכת העצבים יוצאת מאיזון – אין שיקום ובנייה, וכתוצאה אנו נפצעים בקלות, וחשים תשושים ועייפים.
כיום יש לא מעט מחקרים היכולים לחזות ביצועים בספורט, בלימודים, ביכולת להתמודד עם משברים על סמך מדד ה HRV
מדד ה HRV מושפע מהמון גורמים: גיל, מין, עומס אימונים, כמות ואיכות השינה, מתח – רגשי או מנטאלי, תזונה קפה אלכוהול, ועוד.