הוראות יציאה מהקורונה וחזרה לשגרה.
לאחר שבועות של הסגר שנבע ממשבר הקורונה אנו, אט אט יוצאים מהבידוד, מההפרדה, וחוזרים, בתקווה, לשגרה.
רק לאיזה שגרה בדיוק אנו חוזרים?
כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה.
התנועה חזרה, היא תנועה שיכולה מצד אחד לעורר תחושה של התלהבות למפגשים, עם הזדמנות ל"משהו אחר"
אך גם יכולה לעורר לא מעט חששות, בלבול ולהצפה של כעס ותסכול וחזרה לדפוסים והרגלים ישנים.
כמו הטבע, כמו עונות השנה והחיים, כך גם האדם, הנמצא כל הזמן בתנועה מעגלית, מחזורית. מסביב למעגל אנו נעים בין מצב של הפרדות למצב שבו אנו נפרדים
ולבין מצב שבו אנו מתאחדים והופכים למאוחדים.
כל תנועה היא הוויה שונה המעוררת רגשות שונים, מאפשרת נקודת מבט שונה, למידה והזדמנות להתפתחות.
במהלך החיים, אנו תמיד נמצאים בתנועה בין המצבים, ובחברה בריאה מציינים, בטקסים, את התנועה והמעברים.
כמו , בר מצווה – נפרד, חתונה –אחדות, פטירה הפרדות.
אז עם פרוץ משבר הקורונה עברנו תהליך של הפרדות.
תנועה זו גורמת להתנתקות של קשרים – מאנשים, מתפקידים, מתארים.
תנועה זו יכולה ועלולה לעורר המון עצב, פחד ובלבול.
מכאן גם ניתן לראות אלו קשרים הם אולי היו באמת חשובים ואלו קשרים או תפקידים שאולי אפשר לוותר עליהם שאינם רלוונטיים יותר.
מכאן גם ניתן לראות איזה קשרים העצימו אותי, הטיבו עמי, תרמו לי,
ואיזה קשרים ערערו את הבריאות שלי וגרמו לי להמשיך אולי את תחושת הקורבן, הדאגן, התלות או אולי את תחושת חוסר האונים.
כאשר אנו שואלים את עצמנו: מה המשמעות של החיים? או: מה הערך שלי? למעשה, התשובה לשאלה זו טמונה בקשרים, ובמערכות היחסים שלנו.
שימו לב, כל מה שחשוב לכם אתם קשורים אליו וכל מה שאתם קשורים אליו הוא משמעותי לכם. דרך הקשרים אנו מגלים, לומדים, על משמעות החיים ועל הערך שלנו.
התבוננו לרגע בקשרים החשובים לכם.
באמת? מה החשיבות של קשרים אלו עבורכם? איזה רגש זה מציף בכם?
מתוך קשרים אלו, האם אתם רואים את הערך שלכם? את המשמעות שלכם?
בוודאי! זו גם הסיבה, שכאשר משהו יקר נפטר, או כשמערכת יחסים מסתיימת, אנו חשים סוג של אבודים, אובדן, של משמעות לחיים.
לכן, תנועת ההיפרדות, היא תנועה שמתחילה להתיר, לפרום, את הקשרים והתחושה שעלולה לצוף היא תחושה של חוסר משמעות – אין לי ערך, אני לא שווה,
ושאולי, בכל זאת אפשר להסתדר בלעדיי אך גם מכאן הכל פתוח, כל קשר אפשרי.
המשך התנועה של היפרדות מובילה אל מצב שבו אתה נפרד,
מצב זה מאפשר לך לבדל את עצמך, מכאן אפשר לנתח, לבחון, להבין.
מצד אחד מכאן ניתן לראות את עצמך ללא היחס לאחר, בלי השוואות.
מכאן, אתה גם יכול לגלות על עצמך דברים שאולי היו נסתרים מעינייך.
אך מכאן, אין את מי להאשים. כל מה שאתה חווה כאן הוא 100% אתה.
מצד אחד, זו חוויה שיכולה להעצים אך גם יכולה להיות די מתסכלת.
מההוויה של נפרד, אנו מתחילים לנוע אל התאחדות וזה המצב שבו אנו נמצאים כעת.
זו תנועה שמתחילה להביא ביחד אלמנטים, אינדיבידואלים שונים, שביחד מרכיבים גוף, ארגון, שפעול ביחד.
כמו גוף האדם. גופנו מורכב מאיברים שונים המרכיבים את גוף האדם הפועלים בשיתוף.
במצב זה חשוב לשמר על הייחודיות של האינדיבידואל וביחד לראות שיש מטרה גדולה יותר – חברה.
התחברות מצריכה יצירה של קשרים, מערכות יחסים חדשות.
תהליך ההבניה של קשרים מתוך בחירה ועצמה הוא תהליך שגורם לך להרגיש את המשמעות והערך שלנו בחיים.
אם בעבר יצרנו קשרים מקורח המציאות, מאילוצי הנסיבות, כי אין ברירה, כי זה מה שהיה מצופה ממני,
כעת נוצרה הזדמנות שבה אני יכול לבחור, באופן מודע, עם מי אני יוצר קשרים.
אילו קשרים אני מטפח שמאפשרים לי להיות בעצמה שלי ומתוך זה לחברים שלי להיות בעצמה שלהם,
שמאפשרים לי לבטא את האוטנטיות שלי, שמאפשרים לי להיות עצמי.
תנועת ההתחברות, היא תנועה המדומה לחזרה הביתה. בית, שאולי, ממנו ברחנו, ואנו, בחשש גדול ובזהירות פוסעים אליו בחזרה.
תנועה זו יכולה לעורר לא מעט ספקות – האם יקבלו אותי? האם יעריכו אותי?
כאן יש להבין, שספקות אלו, הם רק השתקפות של הספקות שלך, עם עצמך,
עד כמה אתה מקבל, מעריך, את עצמך!
ולקבל את עצמך זה בעיקר לקבל את הפגמים שלך, את חוסר המושלמות שלך.
החשש הגדול שנוצר בתהליך ההתחברות, ביצירת קשרים, הוא בעיקר מעצמנו ובעיקר מהעצמה שלנו עד כמה אני מוכן להיות 100% אני.
תנועת ההתחברות יוצרת קשרים, אך כל קשר יאפשר גם לשקף לך דברים על עצמך, שאינך יכול לרואות במצב שבו אתה נפרד.
כאן נדרש אומץ, להעז, להסכים, להסתכל על כל אותם היבטים שאנו מדחיקים, שופטים, ולא מקבלים בעצמנו.
ניתן לאומר, שהתנועה של נפרדות היא של המיינד – כי רק המיינד יכול להבדיל, לבדל,
ותנועת ההתחברות היא תנועה של הלב.
כי רק הלב יכול להביא לאחדות של אינדיבידואלים שונים.
לכן בתנועה שבא אנו נמצאים נדרש מאתנו להיות ערניים ללב שלנו.
להפגין חמלה, ולגלות רגישות כלפי עצמנו ואחרים, שאולי כרגע מתקשים.
ערבות הדדית. זו העונה, הזמן, להיפתח אל הלב.
בסופה, תנועת ההתחברות, ההתאחדות, מובילה למצב של אחדות.
מצב של אחדות זהו מצב שבו אין הפרדה יש הרמוניה.
הכל קשור, הכל מחובר.
מצב שבו טובת הכלל והאינדיבידואל אחת היא.