כמו בכל משבר אם בריאותי, או כלכלי, או אף במשפחה או במערכת יחסים, כך גם במשבר הקורונה יש להסתכל מתחת לפני השטח כדי להבין את המשמעות וההזדמנות שבפתח.
כמו בכל משבר, גם כאן, יש הזדמנות לשינוי ובאם לא נפנים את המסר, המשבר הבא הוא רק עניין של זמן
כל משבר טומן בחובו הזדמנות לשינוי. מה השינוי, ההזדמנות, שמשבר הקורונה מאפשר?
אם נשים לב, מה שבאמת מדאיג אותנו בכל משבר זה לא האירוע עצמו אלא ההרגשה שמציפה אותנו. מתחת לכל משבר, מחלה, כאב, צצה לה גם הרגשה (חוסר אונים, לבד, חרדה).

מה ההרגשה שצפה במשבר הקורונה? פחד. פחד קיומי!! פחד הישרדותי!! מחסור!!
פחד זו הרגשה שנובעת ממצב הנתפס כמסכן חיים – לי, למשפחתי ולסביבתי. מצב הנתפס כמסכן חיים יכול להיגרם או ממצב כמו מחלה או מהתפתחות תנאים סביבתיים שאינם מאפשרים הישרדות, קיום של חיים.
משבר הקורונה למעשה רק חושף, בעוצמות מוגברות, מצב תפישתי, תפקודי, שבו כך אנו חיים ביום יום, בשגרה.
בכל משבר, בכל אירוע באשר הוא, מה שחשוב זה לא רק האירוע עצמו, אלא האופן שבו אנו מתמודדים, מגיבים לאירוע.
כאן, מי שמנהל את תגובתנו לאירוע זה לא הפרט, אלא מערכות הבריאות העולמית, המדינות, הממסדים. אנו, האזרחים, מחויבים לציות מוחלט אחר ההנחיות של הרשויות.
http://www.chiropract.co.il/
גם כאן, משבר הקורונה למעשה חושף מצב התנהלותי המתרחש ביום יום שבכל הנוגע לבחירות הנוגעות לבריאותנו אין לנו באמת חופש, אלא שכעט, זהו מצב חירום –לאומי, גלובלי.
קצת היסטוריה
לפני כ 1314 אלף שנים, כדור הארץ חווה הפגזה מסיבית של מטאורים, שהוביל להתפתחות עידן הקרח.
תחשבו מה רצף אירועים אלו גרם לאנושות. פחד הישרדותי, קיומי. התנאים בכדור הארץ כבר אינם מאפשרים התקיימות של חיים.
כתוצאה מרצף אירועים אלו חלו שינויים מהותיים בחברה האנושית כשהמשמעותי ביותר הוא התפתחות התודעה הפטריארכלית. שינויים אלו הובילו להתפתחות החקלאות המודרנית – אי אפשר לסמוך על הטבע, צריך לפתח טכנולוגיה שתאפשר לגדל מזון ולאגור לעתות של מחסור.
התודעה הפטריארכלית היוותה את הבסיס להתפתחות הממסדים המודרניים – דת, מדינה.
במהותה, התודעה הפטריארכלית נועדה להגן, לספק, לשמור עלינו, ליצר סדר ארגוני, חברתי ולדאוג למחסור ולביטחון שלנו. וכך הממסד נוהג גם היום.
פועל יוצא של שינוי התודעה – הפטריארכלי, הוא שהכוח, הידע, נמצא בקרב אנשים מסוימים והפרט צריך להכפיף עצמו לנהלים ובתמורה יקבל הגנה וצרכים לקיום. זה ההסכם.
אין זה חלילה אומר שמצב זה הוא לא נכון, או שהממסד פועל לרעתנו או נגדנו. לא, המערכות השלטוניות, מערכות הבריאות, עושות את מה שמערכות אלו נועדו ועושות זאת באופן ובכלים העומדים לרשותם ובהסכמתנו.
הבעיה של הממסד, התודעה הפטריארכלית, היא שכאשר היא אינה מאוזנת, היא פונה לשליטה – סדר עולמי חדש!! וכאן הסכנה!!
אך כאן גם ההזדמנות לשינוי
האם אנחנו, כל אחד ואחת, מוכנים לקחת אחריות על בריאותנו. אחריות שיודעת מה טוב, בריא, לי, שמטיבה עם הפרט ותורמת גם לכלל. לפתח מוסדות חינוך המלמדות ומכשירות את אזרחיה לממש את הידע והיכולת המובנה בכולנו לרווחה ובריאות.
האם אנו מוכנים להתעורר לכוח שלנו ולקחת את הכוח שלנו בחזרה, או שמעדיפים, עדיין, להסמיך את הרשויות לנהל ולקבל החלטות עבורנו הנוגעות לבריאותנו ולרווחתנו.
האם אנו מוכנים להמשיך לחיות מתוך אמונות ותפישות, של פחד, של מחסור, או שעל אף ולמרות האירועים, אנו יכולים להשתחרר, לא מהפחד, אלא מזה שהפחד מנהל אותנו. להתחיל לאמץ אמונות שאנו יכולים לסמוך על משאבי הטבע ועל המשאב האנושי.
האם אנו מוכנים להשתחרר מתחושת המחסור ולאמץ תודעה של שפע ושהמקור לשפע זמין ונגיש לכולנו. שאולי הגיע הזמן לשנות את המטבע, סחר החליפין, ולעבור לעידן כלכלי המאפשר חלוקה שוויונית של המשאבים.
האם אנו יכולים לסמוך על זה שהגוף יודע רק דבר אחד וזה, להיות בריא ושגופנו מצויד במערכות חיסון וריפוי שיודעת להסתגל ולהתמודד ושגופנו, במשך מאות אלפי שנים, עמד ויעמוד גם מאתגרים
האם אנו מוכנים להפסיק את השטנה, את התחרותיות ביננו ושלגבולות אין משמעות, ושאנו כפר גלובלי. קהילה, שקיומנו תלוי בשיתוף פעולה ובסולידריות ביננו.