האם סיפור איוב היה באמת או שהוא רק משל לעתיק או לעבר?
1. בבלי בבא בתרא טו א
יתיב ההוא מרבנן קמיה דר' שמואל בר נחמני, ויתיב וקאמר: איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה. א"ל, עליך אמר קרא: איש היה בארץ עוץ איוב שמו. אלא מעתה, ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה וגו', מי הוה? אלא משל בעלמא, הכא נמי משל בעלמא. א"כ, שמו ושם עירו למה?.
2. ירושלמי סוטה ה ו
3. תוספות בבא בתרא טו א
דעת הרמב"ם
4. ספר מורה הנבוכים ג כבכג
ענין איוב הנפלא הוא מכת מה שאנחנו בו, ר"ל שהוא משל לבאר דיעות בני אדם בהשגחה, וכבר ידעת באורם ומאמר קצתם איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה, ואשר חשבו שהיה ונברא ושהוא ענין שאירע, לא ידעו לו לא זמן ולא מקום,.., וזה ממה שיחזק מאמר מי שאמר לא היה ולא נברא, סוף דבר בין היה בין לא היה, בכמו ענינו הנמצא תמיד נבוכו כל המעיינים מבני אדם, עד שנאמר בידיעת השם ובהשגחתו מה שכבר זכרתי לך,.., ולפי שתי הדעות, ר"ל אם היה או לא היה, הדברים ההם אשר בפתיחת הספר, ר"ל מאמר השטן ומאמר השם אל השטן ומסוֹר איוב בידו, כל זה משל בלא ספק לכל בעל דעת.
אלא שהוא משל לא כשאר המשלים כולם, אבל משל שנתלו בו פליאות ודברים שהם כבשונו של עולם, והתבארו בו ספקות גדולות ונגלו ממנו תעלומות שאין למעלה מהן, ואני אזכור לך מה שאפשר לזכרו, ואזכור לך דברי החכמים ז"ל המעוררים אותי למה שהבינותיו מן המשל ההוא הגדול..
5. איגרת תימן
6. שו"ת מהר"ם אלשקר קיז [רבי משה אלשקר (ספרד 1466 ירושלים 1542)]
עוד כתב שם והאיש הזה מצא עילה להוציא הנבואות מפשטן ולסתור האמונה ממה שאמרו "יתיב ההוא מרבנן קמיה..".. ואלו דברים בטלים כי ההוא מרבנן לא נזכר כלל בשם ולא חשבוהו שנכתב בתלמוד.. כי חכמי המשנה הסכימו על שהיה ונתבטלו דברי הרב..
אמר הכותב אין בפיהו נכונה ולא אמת ואמונה ודבריו הם הבטלים.. גם מה שכתב על רבינו הרב דלדעתו איוב לא היה ולא נברא דבר זה לא היה ולא נברא ומעולם לא גזר אומר שלא היה ולא נברא ולא פסק הדין בזה.. ואדרבה דמתוך דבריו שכתב שם ובמקומות אחרים נראה בהפך.. ומדברי רבינו ז"ל שכתב קצת חכמים אמרו וכו' נראה שהרוב ההוא על הדעת האחרת ואין מי שמניח דברי הרוב והולך אחר הקצת.. ולפי דבריו על כרחנו שהיסורין היו משל כדברי רבינו הרב ז"ל. וידוע הוא שאפילו שהיה רבינו הרב ז"ל סובר כאותן שאמרו לא היה לא בעבור זה נכרתה האמונה מפיו וסתר אותה כמו שכתב עליו האיש הזה הסותר המושכל והמוחש והמפורסם.
7. מורה הנבוכים ב מב
כבר בארנו כי כל מקום שנזכר בו ראיית מלאך או דבורו, שזה אמנם הוא במראה הנבואה או בחלום,.., בלשון התורה, וירא אליו ד' באלוני ממרא וגו',.., שהוא ג"כ ספור מה שאמר במראה הנבואה לאחד מהם, ואמר לגדול שבהם אמר, , וכן אמר עוד בענין יעקב, אמרו ויאבק איש עמו, שהוא בצורת הנבואה, אחר שהתבאר באחרונה שהוא מלאך, והוא כענין אברהם בשוה אשר הקדים ספור כללי, וירא אליו ה' וגו',.., וכן ביעקב אמר ויפגעו בו מלאכי אלהים,... וכן ענין בלעם כלו בדרך ודברי האתון הכל במראה הנבואה..
מטרת המשל
8. רש"י בבא בתרא טו א
משל היה ללמוד ממנו תשובות למקטרגים על מדת הדין ושאין אדם נתפס על צערו.

9. הגהות רמ"ש [בן הרש"ש]
בשם חכם קדמון בימי רבינו הקדוש, כי מצא כתוב במגילה קדמונית שמשה רבינו ע"ה היה מוליך ומביא בידיו את ספר איוב לזקני ישראל בשעבוד מצרים, להראות להם דיש תקוה לכל בוטח בה' שאחר הרע יקבל ממנו טוב וחסד.
10. שמות רבה שמות ה
שהיו בידם מגילות שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת לומר שהקדוש ב"ה גואלן, לפי שהיו נוחין בשבת, אמר להן פרעה: "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר" (שמות ה ט), אל יהו משתעשעין ואל יהו נפישין ביום השבת.
11. ביאור הגר"א תיקוני זוהר כו ד כז ג
ואיוב שקובל על גודל יסוריו וכן מה שסיפר גדולתו שהיה לו מקודם ואיך היה עכשיו שפל עד מאוד כמ"ש זכרה ירושלים ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה וכו', וכן כל הענין של איוב הכל רמז על הגלות.
מה הנמשל?
12. יערות דבש א יד [רבי יהונתן אייבשיץ (אשכנז 16941764)]
וא"כ איפוא מי גבר אשר לא יראה לקנות שלימות, להרחיק כל מדות מגונות מעצמו, ואשרי האדם השוקד תמיד לקרות בספר איוב כי הוא כולו מחמדים, וכבר כתבתי ספר מיוחד לזה, כי מאמר חז"ל הוא איוב משל הוא על ישראל בכלל, כי בימי שלמה היה ישראל בתכלית השלימות וקרוב לה' כנודע, כי הסטרא אחרא וכת דיליה היה מוכנע לו, והיו אז ישראל במעמד גבוה כמו מעלתו של איוב, שהיה להם בימי שלמה ממש מעין עולם הבא, כמו שהפליגו בטובת איוב, כן היה לכל ישראל בימי שלמה, והחל השטן לקטרג על ישראל, כי מרוב הטובה הם עובדים השם, וזהו ויקם ה' שטן לשלמה, והשם נתן ביד שטן למעט תחלה אחת לאחת ממשלת ישראל, כאשר היה בעו"ה:
13. שפע חיים ו [האדמור מצאנזקלויזנבורג אב האדמו"ר הנוכחי]
14. מעשי ה' מעשי תורה האזינו [רבי אליעזר אשכנזי (איטליה 1513 פולין 1586)]
ועתה אבאר לך שכל ענין אותה הפרשה שנאמר בישעיה הוא שאמר ישעיה לנחמה לישראל, והיה לענין ימות המשיח, וטרם החלי אזכירך כי מן הכתוב שנאמר "נח דניאל ואיוב" (יחזקאל יד יד), נראה בהדיא שאיוב היה בין חורבן בית ראשון לשני, רצה לומר באותם הזמנים כיון שהוזכר אחרי דניאל,.. והענין כן הוא, שהביא מענין איוב שהיה בימים ההם משל.., שהוא למשל לאומה ישראלית.., שאיוב בעצמו הרגיש שנברא למשל, והיה מתרעם על זה.. ודוק ותשכח שכל דברי ישעיה בפרשה הזאת תמצאם בדקדוק בדברי איוב.
15. איוב יז ו
"וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים וְתֹפֶת לְפָנִים אֶהְיֶה"
16. תהלים מד טו
תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם מְנוֹד רֹאשׁ בַּל אֻמִּים: [מצודת דוד תשימנו משל כאשר יבוא על מי צרות מרובות וגדולות ימשלו לומר שדומה הוא לצרות הבאות על ישראל]